על הקצה: למה הגוף לא משחרר את הדריכות

כולנו נמצאים עכשיו בתוך סוג של 'המתנה'. שקט מתוח שבו המחשבות לא מפסיקות להריץ שאלות: האם זה נגמר או לא נגמר? מתי נדע? מתי באמת אפשר יהיה להירגע סופית?

עבור רבות מאתנו, השאלות האלו הן לא רק סקרנות - הן הדרך של המוח לנסות להתכונן לבלתי נודע. אבל בתוך הגוף, התחושה הזו של להיות 'על הקצה' היא חוויה מתישה. הכתפיים שוב ליד האוזניים, רעש של אופנוע ברחוב שנשמע לשנייה כמו אזעקה ומקפיץ את הדופק, והשינה הופכת לדריכות מתמדת.

התחושה שאת 'על הקצה' היא לא תקלה בך. היא מנגנון הגנה חכם.

כשמערכת העצבים שלנו מזהה שהאיום עדיין באוויר, היא מסרבת להוריד את השכפ"ץ. מבחינתה, להישאר דרוכה זה להיות מוכנה. זה לשמור עלייך. הבעיה היא שהמצב הזה גובה מחיר אדיר של עייפות והצפה, בדיוק בזמן שבו את הכי זקוקה לכוחות שלך.

בטיפול גוף-נפש, אנחנו לא מבקשות מהגוף 'פשוט להירגע' (הרי השאלות והרעשים עדיין שם). אנחנו לומדות, לאט ובחמלה, לאותת למערכת שהיא יכולה ליצור לעצמה 'איים של הפוגה'. ללמוד איך לנשום גם בתוך חוסר הוודאות המתיש הזה.

אם את מרגישה שהגוף שלך שומר עלייך חזק מדי ולא מאפשר לך מנוחה, דעי שאת לא לבד בזה. יש דרך ללמד את המערכת שלך שגם בתוך ה 'בינתיים' הזה, מותר לך רגע להרפות.

טלי פלד

פסיכותרפיסטית